דף הבית   |   מטרות התוכנית   |   תוכנית האב   |   עדכונים   |   מיזמים   |   גלריה   |   אתרים היסטוריים   |   מסלולי טיולים   |   צוות התכנון   |   ועדת היגוי   |   פורום   |   English


מטרות תוכנית שיקום נחל קדרון

נחל קדרון הינו אחד הנחלים החשובים ביותר אם לא החשוב ביותר מבין נחלי ישראל הזורמים מקו פרשת המים הארצית לכיוון מזרח. נחל קדרון הוא הנחל העיקרי המקשר בין העיר העתיקה, מדבר יהודה וים המלח. תרומתו הסגולית לתכנית שיקום הנחלים הארצית הינה בכך שהוא חוצה אזורים גיאוגרפיים, חוצה גבולות ובעל פוטנציאל לבניית תהליך רב חשיבות של שיתוף פעולה ושיתופיות בין עמים, תרבויות ודתות.

חשיבות הפרויקט המוצע

הקדרון וגיא בן הנום מקיפים את העיר העתיקה של ירושלים – אתר המורשת החשוב במדינה. הקדרון עובר דרך אתרי אמונה, תרבות ומורשת בעלי חשיבות לאומית ובינלאומית עליונה –
ליבה של ירושלים העתיקה, הר ציון, עיר דויד וכפר השילוח - סילוואן, מר סבא, הורקניה ועוד הרבה אתרים החשובים לשלושת הדתות המונותאיסטיות.
תוכנית האב יכולה ליצור כר לשיתוף פעולה פורה בין כל תושבי האזור ולהדגיש את האופי הרב-תרבותי ואת ההזדמנות ליצירת הבנה וגישור בין הישויות השונות.
חשיבות עליונה קיימת בהתייחסות התיכנונית למרחב האמונה והתרבות של אגן הקדרון, שהוא מהחשובים והמשמעותיים למירב האנשים בעולם, ולראיית ערכים אלה כמובילים העיקריים
בעיצוב ההווה והעתיד של האזור.
שיקום נחל קדרון יכול להוות דוגמא מנחה לשורה ארוכה של נחלים שיטפוניים הזורמים מקו פרשת המים הארצית מזרחה. באגן ההיקוות של הקדרון מתגוררים כיום בהערכה כ- 250,000 תושבים. תכנית כוללת לקדרון תהווה תרומה משמעותית לאיכות החיים של אלפי תושבים.
נחל קדרון עובר דרך שלוש ישויות פוליטיות: עיריית ירושלים, הרשות הפלסטינית והמנהל האזרחי. כנחל חוצה גבולות תטפל תכנית הנחל בסוגיות ייחודיות בעלות חשיבות לאומית
ובינלאומית.

תרומת הפרויקט בהסרת מפגעים סביבתיים במרחב הנחל

כשליש מהביוב של בירת ישראל זורם ללא טיפול דרך נחל קדרון – כ- 25,000 מ"ק ביום. 7,000 מ"ק נוספים זורמים לאגן הקדרון מכיוון בית לחם ובית סחור. התכנית תיבחן מספר חלופות להסדרת מפגע סביבתי חמור זה.
התכנית תיבחן את ההשפעה הסביבתית של הזרמת ביוב לנחל שטפוני וההשלכות האקולוגיות לכך. לחלופין תבדוק התכנית את המשמעות של שאיבת ביוב זה מאגן הקדרון לאגן ניקוז מערבית לקו פרשת המים הארצית. כמו כן ייבחנו פתרונות ביתיים. לכל החלטה תהיינה השלכות מרחיקות לכת לאורך שנים על גיבוש אופיו של נחל קדרון.

תועלת חברתית קהילתית

בתחום השיפוט של עיריית ירושלים מתגוררים כיום כ- 230,000 תושבים בתחום אגן נחל הקדרון. מספר זה גדל ב- 100% ב- 20 השנים האחרונות. סביר ביותר להניח שמספר התושבים המתגוררים באגן הקדרון עשוי לגדול עד כ- 400,000 תושבים בדור הקרוב. נחל הקדרון איננו מהווה כרגע תרומה סביבתית קהילתית לתושבים המתגוררים באגן.להיפך, ניתן לומר שהקדרון בלמעלה ממחציתו בתחום השיפוט של עיריית ירושלים, מהווה מטרד סביבתי ובריאותי. יתר על כן ערוצי המשנה הזורמים אל הקדרון אף הם אינם מטופלים. ניתן לומר שהמערכת ההידרולוגית והאקולוגית והסביבתית הינן פגומות.
תהליך תכנון כוללני של הקדרון וערוצי המשנה שלו יכולים ליצור מערכת של שטחים פתוחים אשר תהווה "מטריצה אורבנית" המקשרת את העיר העתיקה, את האוניברסיטה העברית, את אתרי התיירות המרכזיים בירושלים וכ- 30 שכונות מגורים ערביות ויהודיות למערך אדיר של שטחים פתוחים ומטופחים. מערך זה יקשר בין שכונות המגורים, הטיילות, השטחים הפתוחים ומוסדות הציבור למכלול אורבני איכותי. למכלול זה תהיה תמורה גדולה ביותר להרחבת מערך התיירות בירושלים. כמו כן תהייה לטיפול אורבני זה תרומה רבה מאוד בשידרוג המעמד הסוציואקונומי של שכונות המגורים לאורך הנחל, לדימוי הציבורי והעצמי של תושבי אגן הקדרון ולערך הנדל"ני של המרחב.

 

1    2    >