דף הבית   |   מטרות התוכנית   |   תוכנית האב   |   עדכונים   |   מיזמים   |   גלריה   |   אתרים היסטוריים   |   מסלולי טיולים   |   צוות התכנון   |   ועדת היגוי   |   פורום   |   English


כנסיית גת שמנים - היגון - כל העמים
שעות פתיחה: כל יום 08:00 – 12:00, 14:00 – 18:00

כנסייה זו היא נקודת ציון חשובה בימיו האחרונים של ישו, למעשה כנסייה זו היא שנייה בחשיבותה לאחר כנסיית הקבר שברובע הנוצרי בעיר העתיקה. הכנסייה מציינת את מקום התבודדותו של ישו לאחר סעודת ליל הסדר, הסעודה האחרונה, ומקום הסגרתו על ידי יהודה איש קריות לידי שוטרי הסנהדרין, מאסר שיוביל למשפטו, מותו על הצלב קומו לתחייה וההכרה בו כבן האלוהים. כל האירועים שהתרחשו במקומות אחרים בירושלים.
גת שמנים היה מקום חקלאי, כרם זיתים ואולי בית בד. ההלכה מחייבת לחגוג את חג הפסח בעיר ולהישאר בה באותו הלילה, ולכן הולך ישו למקום המרוחק ביותר בעיר כמסופר בברית החדשה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן (יוח' יח, א). עימו באים תלמידיו הנאמנים לו ביותר, פטרוס, יוחנן ויעקב. ישו מבקש מהם להתפלל למען לא יירדמו והוא מתרחק קמעה. ישו החל מתמלא עצב ומועקה בשל חטאי האדם כפוי הטובה כלפי בוראו. לכן נקראת הכנסייה גם כנסיית היגון.

הכנסייה נבנתה בשנת 1919 עי הארכיטקט אנטוניו ברלוצי (שבנה גם את כנסיית הדמעה), בעת החפירות התגלו שרידי הכנסייה קדומה מהתקופה הביזנטית (325-638). העבודות הופסקו, נערכו חפירות, שונו התוכניות והכנסייה נבנתה בהתאם לתוואי הכנסייה הביזנטית. בהיכנסנו לכנסייה האפלולית, נחפש ברצפה חלונות זכוכית המכסים על פסיפס הרצפה הביזנטית. נשים לב שהפסיפס המודרני עשוי בדיוק כדוגמת הפסיפס הביזנטי.
בבניית הכנסייה נטלו חלק ארצות רבות, סמליהן נראים ב- 12 הכיפות ובאפסיסים. הארכיטקט שאף ואף הצליח להשרות את אווירת היגון ששרתה על ישו בלילו האחרון לפני הצליבה. הכיפות הכהות זרועות כוכבים ובפינות שלובים ענפי זית. החלונות עשויים אלבסטר סגול. סלע היגון מוקף בשבכת ברזל מעוצבת בדגם כתר הקוצים, עשוי ענפי זית. בקדמת השבכה זוג ציפורים ליד כוס - סמל לבני אנוש הלוגמים מכוס היגון היחד עם ישו. משני הצדדים - זוג יונים לכודות ברשת היגון ומושיטות צווארן כקרבן תמים.
ברלוצי שאף לבנות כנסייה בהתאם לרוח הטרגית של הסיפור מהאוונגליון. לכן הכנסייה והאווירה השוררת בה עושים על המבקר רושם קודר.

בפסיפס בכניסה לכנסייה נראית דמותו של ישו כמתווך בין האל לבין בני האדם, ומתחת לפסיפס הכתובת: "אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו" (עברים 5:7)

על ארבעת עמודי הכניסה הוצבו דמויותיהם של ארבעת כותבי האוונגליון.

חלונות הכנסייה עשויים בהט אפור-כחלחל, ומסגרותיהם עשויות שיש. בתוך הכנסייה הוצבו שניים-עשר עמודי שיש חום-אדמדם, שהובאו מבית לחם. העמודים האלה מסמלים את עצי הזית של "גת שמנים". תקרות הפסיפס הקעורות נוצרו על ידי אמנים משניים-עשר ארצות שתרמו כסף לבניית הכנסייה: מקסיקו, צ'ילי, ברזיל, ארגנטינה (החלק השמאלי), אנגליה, ספרד, צרפת, איטליה (הפסיפס המרכזי), גרמניה, קנדה, בלגיה וארצות הברית (החלק הימני).

לפני המזבח המוגבה נמצא חלק מהסלע שעליו, לפי המסורת, התפלל ישו לאביו שבשמיים בלילה שלפני המעצר. הסלע מוקף עטרה של ברזל עם קוצים ארוכים, שמסמל את עטרת הייסורים של ישו.

על כתלי הכנסייה ממוקמים מספר פסיפסים, המתארים קטעים מייסורי ישו – ישו הצלוב והמלאך המנחם אותו, נשיקת יהודה איש קריות והמעצר של ישו.
באפסיס (הקיר החצי עגול בקיר המזרחי) השמאלי תאור נשיקת הבגידה, באפסיס הימני דברי ישו 'ויאמר אליהם ישו אני הוא'. באפסיס המרכזי - ישו ביגונו ליד הסלע, כשה העולה לעולה. מעל יד מושטת ממרומים עם עטרת הניצחון לעתיד לבוא ומלאך.
נצא מהכנסייה, נרד במדרגות ובגבנו לגדר, נסתכל למעלה ונראה את גמלון החזית ובו פסיפס המתאר את ישו כחוליה המקשרת בין הבורא לאנושות. משמאל - שליטים ומלומדים המכירים באפסותם לנוכח ישו. אחד מהם נושא לוח עליו רשום איגנורציו - בורות. במרכז - ישו מתפלל, מעליו האותיות אלפא ואומגה. בראש הגמלון שני איילים מפנים ראשם אל הצלב כנאמר בתהילים (מב, ב ) 'כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוהים'.
הפורטיקו - נישא על ארבע אומנות עליהן האוונגליונים – כותבי ארבעת הספרים הראשונים בברית החדשה: לוקס (שור), מרקוס (אריה), מתי (אדם) יוחנן (נשר).
גן עצי הזית - מהעצים המפורסמים ביותר בעולם. אלו עצים קדומים ביותר ועל פי המסורת כאן התפלל ישו. הגן מוקף גדר על מנת לגונן על העצים מפני אוספי מזכרות.

(מתוך: טיולי ואתר holidayinisrael)