דף הבית   |   מטרות התוכנית   |   תוכנית האב   |   עדכונים   |   מיזמים   |   גלריה   |   אתרים היסטוריים   |   מסלולי טיולים   |   צוות התכנון   |   ועדת היגוי   |   פורום   |   English


עיר דוד ונחל קידרון

חפירות עיר דוד
עשינו דרכנו משער האשפות לאורך החומה הדרומית של העיר העתיקה, וממנה פנינו ימינה (דרומה) ל"גן הארכאולוגי עיר דוד". את תחילת סיורנו התחלנו מתחת לאדמה: ירדנו באמצעות סולם מתכת לעומקו של בור מים גדול, שנחפר ונוקה לא מזמן ונמצא בקרבת שער הכניסה אל הגן. מייד עם חזרתנו אל מעל פני האדמה המשכנו במסלול המוביל לפיר וורן, שנקרא על שמו של החוקר הבריטי שגילה אותו בשנת 1867. הפיר שימש כמפעל מים לתושבי צפון ירושלים בתקופת הבית הראשון. מפעלי מים דומים מאותה התקופה התגלו גם בחצור, מגידו, גבעון וגזר. בסיוע המדריכה המקומית נכנסנו דרך מנהרה צדדית, שעדיין לא נפתחה לביקורים מאורגנים, לאתר אותו חפר החוקר הבריטי, פרקר, בשנים 1909-1911.

ניקבת השילוח
וכעת אל הקטע המרענן של היום: ניקבת חזקיהו הידועה גם בשם ניקבת השילוח. הכניסה לניקבה דרך שני קמרונות - האחד ביזנטי והשני מתקופת בית שני. ירדנו במדרגות חצובות עד לניקבה החצובה עצמה, טבלנו רגלינו בעומק המים (20-50 ס"מ) והארנו את הדרך באמצעות פנסים. כך, לאורך 533 מטר עשינו דרכנו בשירה ערבה (הכותב אינו אובייקטיבי) וכך ניצלנו גם את האקוסטיקה שליוותה אותנו בדרך החשוכה. הניקבה נחצבה על ידי חזקיהו, מלך יהודה, כהכנה לקראת המצור האשורי על ירושלים (701 לפני ספירת הנוצרים). לקראת סופה נקבע לוח אבן כתוב המתאר את חציבתה, אולם הוא נלקח ב-1890 ע"י העותומנים ומוצג כיום במוזיאון באיסטנבול. מהניקבה יצאנו ישירות אל בריכת השילוח, המעוטרת במספר כותרות ועמודים - שרידים לכנסיה שהקימה כאן הקיסרית אבדוקיה בתקופה הביזנטית. הבריכה אובחנה על-ידינו כמקום מתאים להפסקת קפה. הלכנו על זה...

עין רוגל והמדרון המערבי 
מהבריכה מובילות מדרגות לכפר סילוואן. המשכנו רגלית כ-100 מטרים בכביש עד שהגענו לריכוז של צמחיה ומים. 
זהו עין רוגל, או בפי הערבים באר איוב, שכן לפי המסורת שלהם כאן התרחץ איוב ונרפא ממחלת הצרעת.
חזרנו צפונה בדרך העולה בערוץ נחל קידרון ועלינו למדרון המערבי של עיר דוד, למה שנקרא "שטח G". כאן מובחנים שרידי חומת העיר מהתקופה החשמונאית, מגדלים בחומה, מבנה מתקופת דוד, בתים ושרידים המאפיינים את תקופת הבית הראשון. על המדרון מולנו ניתן לראות את הכפר הערבי סילוואן, הוא כפר השילוח הבנוי על שרידיהם של קברים יהודיים חצובים מתקופת בית ראשון. מייד לאחר הירידה לנחל קידרון, עלינו אל הקברים הממוקמים על המדרון בצד השני. עדיין ניכרים כאן מדרגות וחלונות חצובים בסלע המובילים לתוך חדרים חצובים, אך כיום הכל מוזנח ומלא גרוטאות וזבל.

קברי נחל קדרון
המשכנו צפונה במעלה המדרון והגענו ל"קבר בת פרעה" - קבר מונוליתי מרובע שעדיין מעוטר בכרכוב יפה ובעבר אף היתה כנראה פירמידה על גגו. בתוך המבנה ישנן מספר גומחות. לאחר שראינו מספר קברים חצובים נוספים בסילוואן המשכנו בשביל בחצי גובה המדרון לכיוון צפון. השביל, העובר ממש מתחת לבית הקברות היהודי הגדול שעל הר הזיתים, מוביל למונומנטים הגדולים של נחל קידרון, מימי בית שני. המונומנט הראשון הוא קבר זכריה המתנשא לגובה של כ-12 מטרים - חצוב בצורת קוביה ועליה פירמידה; הקבר נראה כמונולית - גוש סלע אחד החצוב כולו מהסלע המקיף אותו, ומעוטר בחצאי עמודים ואומנות שעליהם כותרות יוניות. מיד בהמשך לכוון צפון מגיעים לקבר בני חזיר, הוא קברה של משפחה עשירה מימי בית שני. הכניסה אליו היא דרך מנהרה והוא נקרא כך בשל הכתובת המצויה במשקוף שמעל העמודים שלו. הקבר גדול ומחדר המבוא שלו מתפצלים חדרים נוספים ובהם גומחות וכוכי קבורה. קצת הלאה לכוון צפון בנחל קידרון נמצא המונומנט הגדול השלישי - יד אבשלום. זהו המונומנט הגדול והמפואר ביותר בנחל קידרון. גובהו כ-20 מטר והוא בנוי מקוביה, ועליה מלבן, גליל וחרוט קעור. גם כאן יש חצאי עמודים ועליהם כותרות בסגנון דורי. המונומנט נמצא בשיפוצים ולכן לא ביקרנו גם בתוכו. מכאן מוביל שביל מסודר עם מדרגות בחזרה למעלה, למרגלות חומת הר הבית.

(מתוך: אתר אלתר-נתיב)