דף הבית   |   מטרות התוכנית   |   תוכנית האב   |   עדכונים   |   מיזמים   |   גלריה   |   אתרים היסטוריים   |   מסלולי טיולים   |   צוות התכנון   |   ועדת היגוי   |   פורום   |   English


עם התנ"ך בשבילי ירושלים

אבשלום, בנו יפה התואר של דוד המלך, אשר חשק במלוכה בעוד אביו חי, הצליח למשוך אליו את לב העם ופתח במרד נרחב נגד דוד אביו. דוד נס על נפשו עם נאמניו במעלה הר הזיתים, דרך נחל קדרון אל המדבר. לרגל חול המועד, בואו לטייל בעקבותיהם. ותביאו את התנ"ך
לקראת חול-המועד, קבלו מסלול קסום בין אתרי טבע החבויים בנוף עירוני - "שביל ירושלים" והגן הלאומי "עמק צורים". מתאים במיוחד לימי האביב, בהם ירושלים מוריקה ופורחת בשלל פינות חמד.
מסלולנו מתחיל בהר הצופים, במגרש החניה של האוניברסיטה המורמונית, הסמוכה לאוניברסיטה העברית. מכאן נשקיף מערבה ונצפה אל הר הבית, אל המקום בו, על פי המקורות, עמדו שני המקדשים שהיו לעם ישראל. בית המקדש שימש כמקום מפגש שבין האדם לאלוקיו, וכמקום מאחד ומחבר את כל שבטי ישראל – השונים והמגוונים. המקדש נבנה על הר המוריה - אותו ההר עליו עקד אברהם אבינו את יצחק בנו, להעלותו לעולה. שם נשמע הקול המצווה "אל תשלח ידך אל הנער" - וגילה כי האלוקים אינו חפץ בקורבנות אדם, ואינו חושק במוות אלא בחיים.
נרד בשביל היורד מהתצפית אל הגן הלאומי עמק צורים, המסומן בצבע כחול. המדרגות יובילו אותנו היישר אל עבר פרוייקט חשיפת שרידי הר הבית, הממוקם באוהל גדול במרכז הגן הלאומי. כאן נוכל לחוות ארכיאולוגיה לכל המשפחה, תוך סינון שרידי עפר הר הבית, שהוצאו מההר לפני כשלוש שנים, בחפירות שביצע הוואקף המוסלמי בתוככי ההר. בפעילות נתור אחרי שרידים מרגשים מכל התקופות, ונקבל הסברים אודות הממצאים מצוות המקום.

לאחר הביקור בפרויקט עמק צורים, נמשיך עם שביל ירושלים המסומן, כשאנו צועדים דרומה, בשוליו העליונים של ערוץ נחל הקדרון. הקדרון שימש כגבולה הטבעי המזרחי של ירושלים הקדומה וכשטח ההפקר שבשוליה. כאשר שלמה המלך ביקש לרסן את שמעי בן גרא המרדן, הוא אוסר עליו לצאת מתחומי העיר ירושלים, ואומר לו: "והיה ביום צאתך, ועברת את נחל קדרון, ידוע תדע כי מות תמות..". למקום זה הובילו גם בעבר את הצלמים והפסלים אשר פינו מן המקדש ומירושלים, והשליכו אותם בנחל קדרון.

נחלוף סמוך לאנדרטת מורשת הצנחנים, ונגיע למרגלות הר הזיתים. ההר המוזכר בספר הנביא זכריה כמקום אשר עליו תתגלה השכינה בשובה לירושלים ולמקדש. בהתאם לסימון הכחול נחצה בזהירות את הכביש ונרד במשעול האבן לעבר מצבות האבן המרשימות, החצובות באבן הגיר הירושלמית, הידועות כ"יד אבשלום" ו"קבר זכריה". למעשה אלו מצבות קבורה הלניסטיות, אשר האגדות הירושלמיות שזרו אותן אל אישי התנ"ך הללו.
אבשלום, בנו יפה התואר של דוד המלך, אשר חשק במלוכה בעוד אביו חי, הצליח למשוך אליו את לב העם ופתח במרד נרחב נגד דוד אביו. דוד נס על נפשו עם נאמניו במעלה הר הזיתים ודרך נחל קדרון אל המדבר. בסיום המרד התחולל קרב גדול, בו ניצחו דוד ולוחמיו ואבשלום נהרג, ועדיין מהדהדת לה זעקת האב: "אבשלום בני, בני אבשלום, מי ייתן מותי אני תחתיך". מכיוון שהכתוב מתאר לנו, כי עוד בחייו הציב אבשלום לעצמו 'יד' - מצבת זיכרון - משום שלא היו לו בנים, זוהתה במסורת הירושלמית מצבה זו והחרוט העגול שבראשה, כאותה "יד אבשלום".

בצמוד אליה חצובה מצבת אבן מרשימה נוספת, בראשה מעין פירמידה, הידועה כ"קבר זכריה הנביא". האגדה מספרת כי זכריה הנביא המדובר, אינו בעל ספר זכריה שבתנ"ך - אשר ניבא בראשית ימי בית שני, אלא הנביא זכריה בן יהוידע הכהן, אשר ניבא בשלהי ימי בית ראשון וקרא אל העם לעזוב את עבודת האלילים, פן תפגע בהם מידת הדין. העם אשר לא אהב את דרישתו ואת נבואת הזעם שלו, רגם אותו למוות בחצר המקדש.
ניתן לסיים את המסלול כאן, בסמוך לתחנת המידע של הר הזיתים, או להמשיך ולרדת במורד השביל, כשמשמאלנו משתרע בית הקברות היהודי העתיק הר הזיתים, אל עבר בריכת השילוח, ואל עיר דוד.

• מסלול משפחתי.
• המסלול אינו מעגלי.
• משך הסיור כשלוש שעות.

אופן ההגעה מהכניסה לעיר
בצומת הכניסה לעיר פונים שמאלה לדרך בגין צפון לכיוון רמות ומעלה אדומים. יורדים מהדרך ימינה לכיוון הר חוצבים, ועולים בשדרות גולדה מאיר, עד קצה העלייה לצומת בר אילן, בה קיים שילוט גדול שמאלה להר הצופים.
פונים שמאלה וממשיכים ישר 3 רמזורים בשד' אשכול עד לכניסה למנהרה מהנתיב השמאלי. נכנסים לתוך המנהרה וממשיכים ישר שני רמזורים נוספים בשדרות האוניברסיטה העברית (משמאל - האוניברסיטה העברית). בהמשך הכביש ישר, נוסעים בנתיב הימני (קיים שלט גדול – הר הזיתים). לא נכנסים למנהרה לכיוון מעלה אדומים. בקצה העלייה, מצד ימין נמצא חניון המורמונים – בית אורות, בו מחנים את הרכב. יש לעקוב אחרי השילוט התיירותי (בצבע חום) לעמק צורים.

(מתוך: אתר Ynet)