דף הבית   |   מטרות התוכנית   |   תוכנית האב   |   עדכונים   |   מיזמים   |   גלריה   |   אתרים היסטוריים   |   מסלולי טיולים   |   צוות התכנון   |   ועדת היגוי   |   פורום   |   English


קברי נחל קדרון

איך מגיעים?
יורדים אל תחתית ואדי ג´וז. הירידה תלולה למדי. מימין רואים את המבנה המדורג של האוניברסיטה המורמונית. מתחתית הוואדי מטפס הכביש, אל הגדה המערבית של נחל קדרון, עד לצומת מרומזר. פונים שמאלה – דרומה ונוסעים לאורך החומה המזרחית של העיר העתיקה. הבאים ממרכז העיר, יגיעו עד ככר הצנחנים, ( הפינה הצפון מערבית של החומה ) , יחלפו על פני שער שכם (מימין), שער הפרחים (שנקרא גם שער הורדוס) עד לצומת רוקפלר ובצומת יפנו ימינה. מכאן הדרך זהה, הן לבאים מהר הזיתים והן לבאים ממרכז העיר. חולפים הכניסה לשער האריות ובפנייה הבאה, מופיע שלט חום עם הכיתוב: "אל הכותל". פונים ימינה, אל "דרך העופל", המובילה אל שער האשפות והכותל. אך לפני כן, כדאי לעצור בתצפית הפונה אל אפיקו של נחל קדרון. "טיילת העופל". להחנות במפרץ החנייה, שהותקן בצדו השמאלי של הכביש

על המסלול
נחל קדרון במדבר יהודה,יורד מאזור העיר העתיקה בירושלים, ונשפך לים המלח מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה, אורכו של הנחל כ-34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ-115 קמ"ר.את דרכו מירושלים לרמת המדבר, עושה נחל קדרון בכיוון לא רגיל לנחלי מדבר יהודה, מצפון לדרום.רק עם כניסת הנחל לתחום מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה,משתנה בחריפות כיוונו של הנחל, והוא זורם כעת ממערב-דרום-מערב למזרח-צפון-מזרח. רוב אורכו של הנחל, הוא בתחום המסלע הקירטוני הרך של רמת מדבר יהודה, והוא רדוד ומתון. במקום בו חוצה הנחל את קמר מעון-מר סבא, הוא יוצר קניון עמוק. אורכו של קניון זה כ-2.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל-80 מטר. קירות הקניון אינם זקופים, כך שרחבו בקרקעיתו כ-30 מטר, בעוד רחבו בין שפותיו כ-150 מטר.קניון נוסף נמצא באזור במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, אורכו של קניין זה כ-1.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל-200 מטר ויותר. קניון זה שונה משאר הקניונים הגדולים של מדבר יהודה שנוצרו משחיקת המים, ולכן הם רחבים מאד, ומתחילים במפל פרסה גדול. קניון זה, לעומת זאת, עובר בקו שבר,שכיוונו מזרח-מערב,ולכן חתכו צר מאוד ורוחבו בתחתיתו הוא כ-10 מטרים בלבד, ואף יציאתו מתחום מצוק ההעתקים הוא בסדק צר, ולא בשער מצוקים גדול כמו בנחלים הגדולים של מדבר יהודה. קניון זה יורד בסדרת מפלים נמוכים - 4-20 מטרים. בחלקו העליון של הנחל, בכפר סילואן, נמצא מעיין בעל חשיבות היסטורית והוא מעיין הגיחון, שמימיו עוברים בעיר דוד דרך נקבת חזקיהו.בקניון העליון של הנחל נמצא מנזר מר סבא, ושרידים של עוד שני אתרי נזירות: מנזר תיאודוסיוס וסנטה סופיה אשר סביבן חיו נזרים רבים, לכן מערות קרסטיות רבות הנמצאות בנחל, שימשו ככוכי התבודדות לנזירי האזור, וחלקן עדיין משמש למטרה זו.מאפיקו של קניון זה, יוצאת אמת מים ארוכה, שהייתה מוליכה את מי השיטפונות מנחל קדרון למצודת הורקניה. חלקים מאמה זו חצובים בסלע, חלקים אחרים בנויים אבן ומטויחים, וקטעים מסוימים עוברים על קירות תמך שגובהם מגיע ל-15 מטרים. רובה של אמה זו השתמר בצורה יפה.אשר לשמו של הנחל, קיימת מחלוקת בקרב החוקרים השונים בדבר מקור השם קדרון חוקר ארץ ישראל זאב וילנאי כותב, כי אין ידוע פירושו ומוצאו של השם קדרון. ואילו חוקר אחר מנשה הראל מציע ארבעה הסברים אפשריים לזה השם.

הצעה אחת היא משורש קדר היינו חושך והטעם לכך: "כי המכתש הנמוך במקום מפגש הנחלים מכותר הרים סביב, והוא המקום המקדים להאפיל והאפל ביותר בירושלים בעת השקיעה" (שם). הצעה זו – קשה קצת לא הולמה. שכן מייחסת היא שם לנחל בשל גזרה צרה ממנו, והרי ראשו הרחב דווקא מואר תדיר.נראה יותר שקדרות = חשכה זו, קשורה בעובדה שהמקום שימש כמקום קבורה וטומאה. במקורותינו המאוחרים קיימת דעה ששם היו קבורים המלכים. אכן, במדרון התחתון של הר הזיתים – בסמוך לנחל קדרון – מצויות מצבות מתקופת בית שני – שם נמצא את קבר זכריה ואת קבר בני חזיר, משפחת כוהנים אודותיה מסופר כבר בספר דהי"א כד טו. במשקוף שעל חזית הקבר מצויה כתובת האומרת: "זה קבר והנפש של אליעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר. כמו כן נמצא שם גם את מה שמכונה בפי העם יד אבשלום.
בנוסף מוצאים הסברים נוספים לשם, אולם כל הסברים אינם מגובים במקורות קדומים מכל סוג שהוא ולכן הם נותרים בגדר השערות בלבד.

(מתוך: אתר syt)